לפני כמה חודשים הוזמנו לארוחת ערב עם הילדים כשהסתבר לי שבחלק מהמנות יש מרכיבים שאני לא אוהבת. אל דאגה, יצאתי שבעה אבל בעקבות הדבר התפתח דיון בנושא אוהבת לא אוהבת. תבינו, תמיד ידעתי שאני מפונקת, אוהבת רק אוכל של בית, של אמא אבל הסתבר שזה קצת יותר מזה.

אז קבלו כמה דברים שלא ידעתם עלי מתחום הקולינריה או כמו שאני אומרת, אם תגישו לי את זה, אל תתפלאו שאני עושה פרצוף..

1. כוסברה- לא מסוגלת להריח (תחשבו מה קורה לי בסופר כשאני לא מבדילה בין פטרוזיליה לכוסברה ואני צריכה להריח..) שלא לדבר על לאכול את זה. המקום היחיד בארץ שאני נהנת ממנה שמוגשת איתה זה במסעדה התל אביבית בית תאילנדי.

2. סלק- לא אוהבת. יותר מידי מזכיר לי בורשט (גם לא אוהבת מרקים ותוסיפו לזה סלק בכלל הרגתם אותי).

3. דגים- רק אם אני מכינה אותם (או אמא שלי) וגם לא כל דג ואם כן הוא חייב להיות נקי לגמרי מעצמות (קשקשים, ראש, חלקי פנים..)

4. חצילים- בגדול, לא מבינה איך אנשים מתעלפים ממנו. אני אוכלת אותו רק כשבן זוגי שיחייה מכין אותו וכמו שהוא מכין אותו (בתנור, שונאת מעושן).

5. כוסמת- בואו נאמר שאני והקטנייה הזאת לא יכולים להיות ביחד באותו החדר. מישהו צריך לצאת וזאת לא הולכת להיות אני.

6. פטריות משומרות- אני בטוחה שעוד יאשפזו אותי על אי השפיות הזאת אבל אני חולה על פטריות משומרות. אני יכולה לאכול אותן לבד כמו שהן. על פיצה, אני מעדיפה את המשומרות על פני הטריות (אמרתי לכם אשפוז..)

7. שוקולד תות- אהבת חיי. אין קנייה בסופר שלא מסתיימת בקנייה של הדרעק הזה. השוקולד הכי פושטי עם הדבר הורוד זרחני שקורא לעצמו בטעם תות. כנראה שהאהבה הזאת עוברת במשפחה כי גם הילדים שלי (ביחוד הקטן שלי) שותפים לאהבה השוקולדית הזאת.

יש לי עוד כמה שריטות אבל זה ה high light שלי וכן, לגמרי מסביר למה הבלוג שלי הוא של אפייה ולא בישול.

עוגות בחושות לעומת זאת, הן קטגוריה בפני עצמה. בסופו של יום, אין כמו פרוסת עוגה (או כמה, לא נשפוט) עם כוס קפה כדי לסגור את היום (ולפתוח אותו, שוב בלי שפיטה). העוגה הזאת נולדה במקרה. היתה לי צנצנת מותחלת של אננס (שנפתחה לצורך הוספה על פיצה) ובנוסף היה לי חשק לעוגה פשוטה עם אננס אבל הייתי עייפה.

מפה לשם כל המצרכים הוכנסו למעבד מזון, בליץ ולתנור. כמה שעות אחרי היא כבר התחילה להתיישר (יש לנו סכינים שחותכים על העוקם). האננס תורם למרקם ולעסיסיות של העוגה אבל כמעט ולא מורגש בטעם ולכן יש את החתיכות שממש מוסיפות. תהנו.

מצרכים: עוגה בקוטר 24 ס”מ או 23 עם ארובה

לחמם תנור ל 170 מעלות

2 כוסות חתיכות אננס מסוננות (340 גרם)

3 ביצים

1/2 כוס שמן קנולה (100 גרם)

3/4 כוס מיץ אננס משומר (180 מ”ל)

1/2 2 כוסות קמח (350 גרם)

שקית אבקת אפייה

1/2 1 כוסות סוכר (300 גרם)

5 כפות קוקוס (30 גרם 1/3 כוס)

1/2 כוס חתיכות אננס (80 גרם)

אופן ההכנה:

בקערת מעבד מזון שמים 2 כוסות אננס, ביצים, שמן ומיץ וטוחנים לתערובת אחידה. מוסיפים את הקמח, אבקת אפייה, סוכר וקוקוס ומעבדים רק עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים את החתיכות הנותרות ומערבבים בקטנה.

שופכים לתבנית אפייה משומנת ואופים בחום של 170 מעלות כ 40-45 דקות עד שקיסם שמוחדר יוצא יבש. כשהעוגה בטמפרטורת החדר, מפדרים באבקת סוכר (אבקת קסם אני קוראת לה) ומגישים. העוגה נשמרת בטמפרטורת החדר 4-5 ימים כשהיא אטומה היטב.

כמה שהיא פשוטה ככה היא טעימה

טיפים/ גיוונים:

1. למתכון תצטרכו צנצנת גדולה של אננס. אם היא בפרוסות פשוט תחתכו חצי כוס לחתיכות קטנות והשאר גם ככה הולך למעבד.

2. אני אוהבת את העוגה ככה פשוטה אבל אפשר להוסיף לה בשלב הסופי עם חתיכות האננס אגוזים קצוצים.

3. אפשר לאפות את העוגה גם בשתי תבניות אינגליש קייק. זמן האפייה יהיה קצר יותר תתחילו לבדוק את העוגה אחרי 30 דקות.

ככה זה מתחיל, מפרוסה אחת שחסרה