אחת התקופות שאני הכי אוהבת היא חגי תשרי. אמנם בסופי שבוע תמיד משפחתי היתה מתכנסת יחד, גם כשאחי ואני כבר עזבנו את הבית אבל יש משהו בחגים (ובחופשות הארוכות שלהם) ובייחוד בחגי תשרי שהיה מבחינתי, מיוחד יותר.
לפני כמה שבועות טיילנו עם הורי במצפה ועברנו ליד עץ רימון. הבן שלי התרגש למראה הפרי האדום, שהיה אז קטן ורחוק מלהיות בשל, והתחיל לשאול עוד כמה זמן ראש השנה. ככה הסיפור חוזר על עצמו כל פעם שאנחנו אצל הורי ועוברים ליד העץ.
יש משהו מיוחד בחגי תשרי (כולל החלק שבו צמים) שמאחד את כולנו, מכנס משפחות וכולם מחכים לחלק שבו מותר להטביע את התפוח עם הדבש. לא יודעת איך אצלכם אבל אצלנו הילדים כבר כמה זמן מתאמנים על זה…אני אומרת, אם זה מה שיגרום להם לאכול פרי, תנו להם תפוח בדבש (אני כבר אנקה אחר כך).
אל המתכון הזה הגעתי בקצת חשש במסגרת פרוייקט מנטקה שהיה בנושא דבש (ואני לא ממש אוהבת דבש סתם ככה) אבל זה היה הנושא (תאמינו לי שניסיתי לשנות לסילאן אבל ללא הועיל) בכל אופן, כבר שראש השנה בפתח רציתי משהו קצת שונה ולמרות הפחד מפני קרמל, לקחתי אויר והכנתי את המתכון. כל הפחדים שלי נעלמו בשנייה ואת מקומם תפסה התמכרות קשה לשומשומיות.
אני מבטיחה מתכון קל וטעים (ומהיר מאוד, אגב) אבל כל מה שקשור בהתמכרות וקלוריות…זה כבר על אחריותכם. סתם שתדעו, הסופר השכונתי שלנו כבר רגיל שכל כמה שבועות, אני קונה חצי קילו שומשום. רק אומרת.
מצרכים: כ 30 ריבועים (תלוי בגודל)
200 גרם שומשום
1/2 כוס סוכר (100 גרם)
5 כפות דבש (100 גרם)
אופן ההכנה:
קולים את השומשום במחבת, על אש נמוכה, עד שהיא משנה את צבעה. שימו לב לערבב כל הזמן כדי שהיא לא תישרף לכם בטעות. מניחים בצד.
בסיר, רצוי עם תחתית עבה, שמים את הסוכר והדבש ומבשלים על אש נמוכה, תוך ערבוב מידי פעם עד שהסוכר נמס ואז התערובת מקבלת גוון ענברי. מכבים את האש, שופכים את השומשום ומערבבים היטב ומהר כדי לוודא שכולו מכוסה בתערובת הקרמל.
שופכים את השומשום על נייר אפייה משומן, שמים נייר אפייה נוסף, גם משומן, ובעזרת מערות משטחים הכי דק שאפשר.
מניחים לשומשומית טיפה להצטנן ובעזרת גלגלת פיצה או סכין חדה, חותכים לקוביות בגודל שאתם רוצים. כשהשומשומית מתקשה לגמרי, עוברים על החתכים ומניחים בקופסא אטומה בטמפרטורת החדר. זהו, אתם מוזמנים ליהנות אבל זכרו להשאיר גם לאחרים.
טיפים/ גיוונים:
1. לפני שמתחילים כדאי להכין מראש את הנייר המשומן. לא רק שזה חוסך מבחינת הזמן אלא חשוב יותר, השומשומית מתקשה מהר וכל שנייה חשובה.
2. קליית השומשום מוציא ממנו טעמים אבל מי שלא רוצה לא חייב לקלות. אפשר להשתמש בשומשום רגיל או שומשום מלא, לבחירתכם.
3. את המתכון הזה עשיתי עם ובלי מדחום והוא יוצא מעולה ככה או ככה. למי שחשוב מאוד הדיוק, הקרמל צריך להגיע ל 147 מעלות. אז מכבים ומוסיפים את השומשום.
4. לעוד מתכוני דבש של עוד בלוגרים מוכשרים במסגרת פרוייקט מנטקה, מוזמנים להכנס לכאן
