כשהייתי בתיכון, היינו חבורה של ארבע בנות שתמיד היינו יחד (שירלי, קרני נורית ואני), כל פעם היינו בבית אחר אם זה לארוחת צהריים, ימי הולדת, ערב פיג’מות או סתם.
את תבשיל המג’דרה הכרתי דרך שירלי. אמא שלה היתה מכינה אותו עם אורז והוא היה כל כך טעים. עד היום, כשאומרים לי מג’דרה, זה המקום הראשון שהזיכרון שלי מגיע אליו, אותה ארוחת צהריים, ששתינו ישבנו ואכלנו מהתבשיל של אמא שלה.
מדהים איך שאוכל וזיכרונות, הולכים יד ביד ביחד.
יצא לי מאז להכין את המג’דרה כמה פעמים ורק בפעמים האחרונות התחלתי לגוון ולהכין אותו מבורגול.
התבשיל קל להכנה, בריא וטעים ביותר. אני נוהגת לאכול אותו עם יוגורט, משהו במשחק חם קר קוסם לי.
התבשיל יכול להיות כמנה עיקרית צמחונית או כתוספת למגוון רחב של מנות עיקריות ואפילו לקחת לפיקניק. אמנם אין פה הרבה מרכיבים אבל תאמינו לי, התבשיל פשוט נפלא בטעמו.
אז, כבר שהימים כאלה קרים, אין כמו תבשיל כזה לחמם את הבטן ואת הלב. ושירלי, תודה על החברות ועל הזיכרון הזה.
לתבשיל: 6-8 מנות
1 כוס עדשים ירוקות
1/2 1 כוסות בורגול
1 בצל
מלח, פלפל שחור
שמן זית
אופן ההכנה:
בקערה בינונית משרים את העדשים עם מים לכדי כיסוי. בנתיים, חותכים את הבצל לפרוסות דקות.
מחממים מחבת ומטגנים, במעט שמן, את הבצל. אחרי שהוא הופך לשקוף, מוסיפים כפית סוכר וממשיכים לטגן אותו עד שהוא מתקרמל (לא נשרף) ומצטמק.
מכבים את האש ומניחים בצד. בקערה גדולה שמים את הבורגול ומים חמים, לכדי כיסוי, ונותנים לבורגול להתבשל.
בינתיים מעבירים את העדשים לסיר גדול עם הרבה מים ומבשלים את העדשים עד שהן רכות ( בין 30-40 דקות).
מרכיבים את המג’דרה: הבורגול כבר אמור להיות רך לגמרי אבל לייתר ביטחון בודקים.
שופכים את המים ושמים את הבורגול בקערה גדולה. מוסיפים את הבצל והעדשים, מתבלים בשמן זית, מלח, פלפל שחור (מי שרוצה להוסיף כמון, מוזמן) ומערבבים.
טועמים ומתקנים תיבול, אם צריך, מעבירים לקערת הגשה יפה ומגישים (עם יוגורט בצד, זה מוסיף, תנסו). זהו, המנה שלכם מוכנה, תיהנו ושיהיה לנו, חורף קל.
טיפים/גיוונים:
1. אני הכנתי עם עדשים ירוקות אבל המנה טעימה גם עם עדשים שחורות.
2. מי שאוהב יותר בצל יכול לטגן 2-3 בצלים, לנו הספיק 1 גדול.
