אחד הפירות שפחות מכירים אבל מזוהה מאוד עם חגי תשרי הוא החבוש. הוא נראה מוזר, מכוער קשה לקילוף וטעם בוסרי כשהוא לא מבושל/ אפוי אבל מי שמכיר אותו יודע עד כמה שהוא טעים, מיוחד ואפשר להכין איתו כל כך הרבה דברים מבישול עד לאפייה מתוקה.
אצלנו בבית מכירים אותו מהכיוון המתוק בתור ממתק שנקרא: דולסה דה ממבריג’ו.
אני זוכרת איך בימי שבת ובחגים היינו אוכלים אותו עם גבינה צהובה ( מתוק ומלוח הולכים מעולה ביחד) או אפילו סתם ככה. היינו קונים אותו כשהוא ארוז בקופסת פח עגולה וחותכים ממנו חתיכות כמו שפורסים עוגה, רק בחתיכות דקות.
מסתבר שאותה מרמלדה מזוהה גם עם המטבח העירקי בתור לוזינה, דרך ההכנה די זהה רק ההגשה שונה, במטבח העירקי הוא עטוף בקוקוס ואצלנו הוא נקי. הצרפתים מכירים אותו כפטה דה קוינג (pate de coing), הם מגישים אותו גם חתוך לריבועים אך הם מצפים את המרמלדה בסוכר דק.
בכל אופן, המרמלדה הזאת מאוד טעימה והיא נשמרת הרבה זמן במקרר, סגורה היטב ובנוסף, היא מתנה מתוקה שכיף להכין ולתת למארחים (במקרה שלי, להורי לכבוד החג).
ההכנה לא קשה, לא צריך מדחום, אין פה אפייה יש בישול וצריך השגחה קרובה על המרמלדה כדי שלא תיחרך אבל כשתטעמו, תגלו שהכל היה שווה את המאמץ.
למרמלדה: תבנית בגודל 23X23 או חד פעמית קטנה
קילו חבושים
קילו סוכר
חצי כוס מים
אופן ההכנה:
חותכים את החבושים לרבעים, שמים בסיר עם מים לכדי כיסוי ומבשלים כ 40 דקות עד שהם רכים. שופכים את המים, נותנים לחבושים טיפה להצטנן, אחרת יהיה חם מידי כדי לקלף אותם.
נפטרים מהגרעינים ושמים אותם במעבד מזון. מעבדים את החבושים עד לעיסה שמזכירה פירה, זה בסדר עם פה ושם יש גושים קטנים, בבישול זה יסתדר.
מעבירים את העיסה לסיר רחב, מוסיפים את הסוכר וחצי כוס מים ומתחילים לבשל על אש בינונית. מבשלים את התערובת כ- 40 דקות עד שהיא מאוד צמיגית, ללא נוזלים וכשמערבבים רואים את תחתית הסיר וכשעושים שביל הוא לא נסגר (אתם תרגישו שיש התנגדות חזקה בערבוב).
חשוב, לערבב לעיתים מזומנות כדי למנוע חריכה. הצבע של התערובת (תלוי בזן) יהיה אדום או כתום עז. מכבים.
מרפדים תבנית בנייר אפייה ומשטחים את התערובת. נותנים לה להגיע לטמפרטורת החדר, מכסים בניילון ניצמד או נייר אלומיניום ומניחים במקרר ללילה אבל לא פחות מ 12 שעות.
בזמן הזה התערובת תתמצק. חותכים לריבועים ומשאירים ככה או עוטפים בסוכר או קוקוס, לפי העדפה ומגישים לאורחים (או לכם כפינוק).
טיפים/ גיוונים:
1. אפשר להוסיף תמצית וניל או קינמון. אני לא הוספתי דבר ואני ממש מרוצה מהתוצאה.
2. אני יודעת שיש שמוסיפים לתערובת, אחרי שהיא מוכנה, אגוזים קצוצים גס.
3. את המרמלדה שומרים במקרר, בכלי סגור היטב. היא נשמרת זמן רב.
4. מי שרוצה, יכול במקום לשטח ולחתוך לריבועים, להכניס את התערובת לצנצנת מעוקרת ולהשתמש בה כמריחה על פרוסת לחם. אגב, היא מצויינת אם מורחים אותה על עוף ואז אופים בתנור.
